יום שישי, 20 במרץ 2015

כאשר שנאת ההפסד גדולה מאהבת הרווח

על המוטיבציה המפתיעה של מצביעי הימין להתגייס להצביע לליכוד

צודקים העיתונאים שיודעים להצביע בבוקר שאחרי על חוסר התזוזה בין הגושים, ועל כך שהפער הפנים-גושי בלבד הביא את הניצחון לימין. הבלבול היה שלאורך הקמפיין קיבל הציבור (אני, נעים מאוד) את תיאוריית הגושים במנה גדושה מדי בתקשורת. ראשי המפלגות הגדולות דווקא הבינו שזה לא המשחק, והצהירו מלכתחילה 'זה או / או', אבל תאוות משחקי הרכבת קואליציה באולפנים ובדפי העיתונאים, על שלל הגאדג'טים והפאי הצבעוני שהפיקו הסקרים, טשטשו את המסר ומנעו ממנו לחלחל. כל זה היה נכון עד לימים האחרונים שלפני הבחירות, שאז לפתע המסר נקלט. אבל - רק בקרב הימין. למה?

לעניות דעתי, בוחרי הימין שהתגייסו עשו זאת כי ראו לנגד עיניהם את אופציית ההפסד, והיא הייתה תמונה חדה וצורבת, ברזולוציית HD ובשלושה ממדים.  בוחרי המרכז-שמאל לעומת זאת התבקשו להצביע מסיבה אחרת לגמרי - למען ניצחון. ומסתבר שבחינתם זה היה 'כן, אבל'.



תיאוריה ידועה של כהנמן וטברסקי בקבלת החלטות, גורסת שאנחנו רגישים יותר להפסדים מאשר לרווחים, משום שתחושת ההפסד מרתיעה יותר מההנאה הצפויה מהרווח. לפי הפסיכולוגיה שמאחורי התיאוריה הזו יש מצב שנצא מגדרנו כדי למנוע הפסד, אולם לא נטרח להשקיע את אותה עבודה ומאמץ כדי להרוויח.

אם לנסות לתרגם זאת למציאות הבחירות, הרי שבוחרי המרכז-שמאל שנחתו אצל כחלון ולפיד לא התגייסו להרצוג כפי שבוחרי בנט וליברמן עשו לנתניהו, משום שהדחף לעשות זאת, המנוע שהוצג להם, היה מנוע של רווח. לעומתם, המנוע של מצביעי הימין היה של הפסד. ומבין השניים יש יותר כוח סוס לפחד מהפסד.

להפסיד את השלטון זו אופציה מוחשית, עם השלכות ברורות. לא צריך להתאמץ כדי לדמיין את ההשלכות. את התקציבים שאינם, את הכוח שמתפוגג. לפעול מתוך אמונה להשיג את השלטון זה כבר לבנות תמונה מורכבת יותר, במיוחד כשמדובר בשינוי שמזמן לא קרה. מה דמות תהיה לשלטון החדש הזה? מה הוא יציע? מה התופינים ומה הסכנות? כאן כל בוחר מרכז-שמאל נשאר בגפו לדמיין את החלום. לא נוצרה תודעה קולקטיבית שחולקת דימוי משותף. וכך התפזרו הבוחרים בין דימוי של כלכלה אחרת לדימוי של מדיניות חוץ אחרת ולדימוי של הנהגה אחרת. כל אחד כמיטב דמיונו.

התגברות על הטיית שנאת ההפסד תישאר אתגר לאופוזיציה גם בפעם הבאה, לכן כדאי לה לשקוד על יצירת דימוי חי ובועט של האופציה החלופית, באופן שייצור משקל נגד הולם לפחד להפסיד את השלטון. מה יהיה טיבו של הדימוי הזה? ובכן, עתה יש לאופוזיציה שפע של זמן לגבש אותו, ובמובן זה, העובדה שהיא תיאלץ לעשות זאת מול ממשלת ימין מובהקת היא רק בשורה טובה לחידוד ההבדלים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה